ג'וד היל ו- spirit cloth

לפני שנה בערך, גיליתי בשיטוטי ברשת בעקבות העוסקות ברקמה, טקסטיל ואמנות את ג'וד היל, שהפכה לסוג של מורה ומורה רוחנית עבורי, מרחוק. קשה לי לתאר כמה השראה, שאלות, מחשבות ובעיקר השראה וחשק לעשיה הבלוג שלה על סעיפיו, קישוריו והתמונות שבו נתנו לי בשנה האחרונה.

אז לא אכביר במלים, ורק אפנה ואפנה ואפנה.

אז ככה: קודם כל הבלוג עצמו. מתחדש כמעט כל יום, מתפצל, מוסיף דפים וקישורים.

וכמה דוגמאות של עבודות מעוררות השראה שלה:

נוצות (הענין האחרון) – רק לגלול למטה ולהתפעם.

חיות – beasts פה ופה.

טכניקות שונות של אריגה בבד ושל רקמה שהיא יוצרת ומלמדת (יש קורסים! אונליין!). והכי חשוב מבחינתי, מה שהיא קוראת לו "לחישה בבד" – cloth whispering, שזו בעצם תמצית האמנות שלה. למשל: כאן (לא לשכוח לגלול למטה).

אני מקדישה לה פוסט משום שהחיפוש שלה אחר קול וביטוי אותנטיים משל עצמה, כולל כל החיפושים, התעיות וההתלבטויות, מאפשרים ונותנים גם לי השראה לטעות, לתעות ולנסות. בעבודה בבדים ובתכים ובעבודה בכלל.

ממנה למדתי (שוב) שמה שנראה קל ופשוט וזורם ומובן מאליו – יש מאחוריו הרבה נסיון, ידע ואימון. אני לומדת ממנה שפה חדשה, ותוך כדי העתקה (טכניקה נשכחת ומבורכת, שמאפשרת לנסות לעשות בדיוק את מה שהמאסטרית עושה, ותוך-כדי להתבחבש, לטעות ובעיקר – ללמוד), אני מגלה שוב ושוב את ענין הזמן. אימון דורש זמן. חזרה. שוב ושוב ושוב אותו הדבר. התעמקות – איך בדיוק עושים את זה? ויתור על מה שלא מתאים. תיקון טעויות. ומשמעת – discipline, מילה לא אהובה במחוזותינו ובתקופתנו. המשמעת הפנימית הזו מתחברת לי למשמעת שהמורים הבודהיסטים מדברים עליה. שבי, גם אם זה קשה. גם אם את חושבת שזה בזבוז זמן. גם אם יש לך דברים הר-בה יותר חשובים לעשות. שבי דרך כל המחשבות האלה. וזו הדרך.

במובן הזה (וגם בגלל דברים אחרים), העבודה של היל היא דרך רוחנית, והיא בעיני מורה כזו.

 

 

 

תגובה אחת בנושא “ג'וד היל ו- spirit cloth”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *