אבל למה היא חייבת להיות כל-כך קיצונית? או כמה מחשבות על מעגל האקטיביזם

לפעילות פוליטית, חברתית, שמתכווננת לשינוי יש טווח או מחזוריות של אנרגיה. אפשר להתבונן בהם גם כעל תפקידים בשדה או חלקים פנימיים בתוכנו, שמופיעים במחזוריות.

  • אקטיביסט ואקטיביסטית לוחמנית – התחושה הפנימית של הצורך להלחם, להאבק, ולהקריב במאבק על נושא או שינוי מסוים, שבא עם חד צדדיות הולכת וגוברת וראית עולם דרך משקפי המאבק, שצובעת את כל הפעילות ואת סדרי העדיפויות בחיים. פעילות רבה ונמרצת, סחיפה של א.נשים לפעולה, וסובלנות נמוכה להתנגדות או ספקות.

  • Facilitator – מאפשר.ת או מנחה – התפקיד או החלק בתוכנו שמסוגל בזמנים שונים להיות בצד הזה ובצד השני, ושרואה את החלקים מבחוץ, כמו גם את הדינמיקה של התחממות והתקררות של הקונפליקט. המנחה מסוגל להגיד משהו על מה שקורה.

  • Elder – זקנת השבט – החלק בתוכנו או בשדה, לפעמים מישהי מסוימת, שמסוגלת להכיל, לתמוך ולאהוב את כל החלקים בתוכה ובקעות.ים באקטיביזם בלי רשות פנימית לנוח ולהניח למאבק. שדה. היא אינה נסחפת עם רוחות הקונפליקט, ויש לה חיק רחב שיכול להכיל את כולםן.

  • כל החלקים והתפקידים הללו נחוצים להבאת שינוי. בלי האקטיביזם לא יזוז שומדבר וא.נשים לא יתעוררו לסבל, אישוויון ואיצדק בעולם ובסביבתם. ללא האנרגיה הבוערת של האקטיביזם הלוחמני לא יהיה דלק להניע את המהפיכה והשינוי שנחוצים בעולם.

  • ללא המנחה – יווצר מצב של דחיקה הולכת וגוברת לשוליים של כל קול שאינו "מתיישר" עם הקו האקטיביסטי (מה שקורה בחלקים מהשמאל והפמיניזם). תפקיד המנחה הוא להזכיר לנו ולייצג, אם יש צורך, את הקולות שנדחקים לשוליים, ולהזכיר לנו שגם הם חלקים מתוכנו, אפילו אם אנחנו לא רוצים וקשה לנו לקבל ולהתבונן בזה.

  • תפקיד נוסף של המנחה הוא להראות ולהזכיר לנו מתי אנחנו שוכחים את האפקט של הדרג והפריבילגיות שיש לנו על בת השיח שלנו ועל הקבוצה או השדה. ותמיד יש לנו – כלומר, תמיד יש קבוצה שהיא מתחתינו בהירארכיה החברתית או המבנית, ןלכן יש לנו יותר פריבילגיות וכוח יחסית אליה.

  • למשל כפמיניסטית אשכנזיה משכילה ממעמד בינוני, יש חוויות ונסיונות שאין לי איך לדבר עליהן, כי הן לא נסיון אישי שלי. לנסיון לדברר או לייצג אותן יש פוטנציאל נפיץ ופרובוקטיבי עבור מי שבאמת שייכת למיעוט וחוותה אותו.

  • וללא זקנת השבט – לא תהיה נוכחות לאנרגיה, לחוכמה ולטקסי הריפוי שנחוצים כדי להביא שנוי עמוק וברקימא, לא מהשפה אל החוץ, בקבוצה או בשדה. ללא יכולת ההכלה של זקנות השבט, החיצוניות והפנימיות, אין מקום להביע את העצב, הפחד והצער על הפגיעה והאובדן. וללא מקום והכלה לכך – אין ריפוי.

  • החלקים האלה עולים בקבוצה או בשדה אבל גם בתוך כל אחת מאיתנו במחזוריות. עם מספיק מודעות אליהם נוכל לאפשר לעצמנו לשים לב ולנוע מחלק לחלק ולאפשר גם למודעות של הקבוצה והשדה לגדול איתנו.

  • כך נוכל גם לזמן באופו מודע את החלקים החסרים ולאפשר את המהלך שמוביל לפתרון זמני, רגיעה ותחושה של משמעות.

  • התקעות" בתפקיד אחד לאורך זמן גורמת לתחושת מחנק או כלא פנימי, ולאורך זמן גם לשחיקה, בעיקר אם נתקעות.ים באקטיביזם בלי רשות פנימית לנוח ולהניח למאבק. ההכרה בכך שאלו חלקים שונים שקיימים בתוכנו ומשתנים כל הזמן, יכולה להקל עלינו כשאנחנו מרגישות.ים תקועות.ים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *