מחשבות יומיות: צללים

 

 

בבית. על התקרה ועל הקיר. נעים ומשתנים, יוצרים תמונת חלום. בסיס והשראה לעבודה בבד.

איך מקשרים בין חלימה, התבוננות ויצירה? זה סוד גדול. ולפעמים בכלל לא ברור מה הקשר. ולפעמים קשר ישיר בכלל לא נכון ולא אפשרי.

אז אני מנסה. ואוספת. וחולמת וכותבת ומציירת ורואה הרבה בלוגים של אמנות ברשת. ומנסה להקשיב רוב קשב למה שהבדים אומרים לי.

לפעמים מניחה אותם ולהם לכמה ימים, שבועות, חודשים. עובדת על כמה במקביל, במחזוריות, וגם עושה דברים קטנים על הדרך, כי ג'וד (Jude Hill, כאן למשל) לימדה אותי שהם תמיד ימצאו מקום איפשהו, בבד הנכון,  בזמן הנכון.

ולומדת ממנה (ומאחרות) להאמין למה שקורה בתוכי וצד את תשומת ליבי.

ארנולד מינדל, מורנו, אומר שמה שחסר בעולמנו זה יותר תשומת לב לחלימה. מה שמפלרטט איתנו ואנחנו כמעט לא שמים לב אליו, מהבהב ונעלם, הוא רמז למשהו גדול יותר, ששוכן עמוק בפנים. וחשוב.

שימו לב לפלירטים. להבהובים. לקריצות הקטנות של המחשבות והרגשות. הם מדריכים גדולים עבורנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *