יצירתי יומי (5)

בגלל שהיום אין לי מצב רוח, אולי כי אני די לבד (עכשיו כבר לא), אולי כי בנזוגי רחוק, ואלי בגלל כלמיני אחרים שלא ממש אפשר לשים עליהם את אצבע, עשיתי רק את זה:

דודל מהיר עם חומרים ממוחזרים. סקיצה בעצם, אבל גם תמונה עצובה קצת (בעיני).

 

והקשבתי לראיון הזה, עם אישה שחוותה קרבה למוות וחזרה ממנו, ואהבתי מאד. וראיתי איך השראה בבוקר לא תמיד ממשיכה גם אחר הצהריים ובערב, ואז מה? פשוט זה. להתבונן בעצבות, בעייפות, במרחק הפנימי. להיות עדה ולא להתנגד. הכי פשוט. הכי קשה (לפעמים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *