על גחליליות ותפילות

סיפור:

לכבוד יום הנישואים ה- 25 שלנו, החלטנו לחגוג בדרך מיוחדת. הפור נפל על כליל, ובה הזדמן לנו ללון בקרון מעץ שהיה ביתם של זוג ישראלי-צרפתי והוביל אותם, רתום לסוס (או חמור, לא בטוחה) כל הדרך מצרפת לירושלים. מסלול המסע מצויר על צד העגלה. היא בית קטנטן ומקסים בתוך מקום עוד יותר יפה, ושמחנו מאד לבלות שם את חופשת יום הנשואין שלנו.

בערב השני שלנו הלכנו לטייל, ודברנו על גחליליות. נזכרתי שבכליל ראיתי גחליליות לפני כמה שנים. לראשונה ולאחרונה בהרבה שנים.

ואז אישי הלך להשתין בצד הדרך, ובעודו בוהה בברושים ובשיחים – לילה וחשוך לגמרי, כן? – הוא רואה אור קטן ממצמץ אליו בין העשבים. חשבנו שזה נצנוץ של זכוכית, אבל האור נצנץ ונעלם, ונצנץ ונעלם. הארנו לתוך הנקודה עם פנס, וגילינו חרק קטנטן. כזה:

גחלילית

 

שאורו מהבהב.

הלכנו, חזרנו, חפשנו גחליליות בשולי הדרך ובעשב ובעצים. לא מצאנו. בדרך חזרה, חיכה לנו המצמוץ הקטן בדיוק באותו מקום.

איך היא ידעה לחכות לנו בדיוק במקום שבו אייל עצר (להשתין) ואחרי שדיברנו על גחליליות?

 

בפגישה האחרונה של קבוצת הנשים הירושלמית שלי דברה אחת מאיתנו על התכווננות בתפילות. היא אמרה לנו שצריך להתכוון ולבקש בדיוק בדיוק את מה שרוצים, לא יותר ולא פחות. "את, למשל" אמרה לי "יש לי הרגשה שאת לא מכוונת בדיוק. אם את רוצה מטופלים שיפלו לך מהשמיים – תבקשי! בדיוק את זה".

דקותיים אחר כך ניגשתי לבדוק את הנייד שצלצל. על הצג הופיע שם של מטופלת לשעבר שלא היתה בקשר איתי חודשים ארוכים. היא רוצה לחזור לטיפול….

 

אז מה זה?

יונג קורא לזה synchronicity, צירופי מקרים בעלי משמעות, ומייחס להם חשיבות גדולה במציאת משמעות והקשרים, ובחיזוק ההבנה והתובנה של סמלים שמופיעים בחלומות, למשל. מנסיוני, התופעה מתגברת כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לחיות ולפעול עם כוחות הטבע, או החלימה שלנו, או הפנימיות שלנו – איך שתרצו לקרא לזה. מכשפות זה שם אחר לאותה תופעה, עם היכולת להתכוונן (לפעמים) עבור אחרים. לכולנו יש את היכולת הזו. הבחירה בידינו היא אם לשים אליה לב ולחזק אותה, או לבטל את זה כשטויות או צירופי מקרים.

 

נסו ותהנו.

ועל הדרך – חג שמח!

2 תגובות בנושא “על גחליליות ותפילות”

  1. באחת הפעמים הראשונות שהייתי בנפאל, ביקרתי במקדש בודהיסטי ואחת הנזירות הזמינה אותי להצטרף למדיטציה.
    כשסיימתי מצאתי אותה בטווח אפס מול הפרצוף שלי מחייכת. היא צחקה ואמרה "ג'ונקירי" (junkiri). שאלתי אותה מה זה אומר, והיא ענתה "גחלילית. את גחלילית. יום אחד תפרשי כנפיים ותפיצי אור…".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *