שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!

השנה ניתנה לי הזדמנות נהדרת להתנסות במשהו חדש. הוזמנתי לתת פרויקט מיוחד בקליניקת "פורל" למכורים לאלכוהול בשוויץ. המקום חגג לא מכבר 125 (!) שנים לקיומו, ויש לו מסורת ארוכה ומפוארת של התמודדות עם התמכרות לאלכוהול (ארוכה ומפוארת גם היא) בשוויץ.

שנוגלינה, בורק וצטל. (הגרבוב האמצעי מעשה ידי)
שנוגלינה, בורק וצטל. (הגרבוב האמצעי מעשה ידי)

להמשיך לקרוא שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!

מה הבאתי איתי מהים הבאלטי

את העבודה שאני קוראת לה (שם זמני) Multi Raven:

עבודת טלאים עם רקמה וציור
עבודת טלאים עם רקמה וציור

הפלגתי עם אמא באחת מהאוניות הענקיות האלה, שיש להן 14 קומות ובריכות ואולם תיאטרון, והמון המון אוכל, כל הזמן. הפלגנו לנמלים שונים בים הבאלטי, והכי מכולן אהבתי את טאלין שבאסטוניה. שזו עיר מקסימה ויפהפיה, שמחולקת ללמעלה ולמטה, ויש בה כבוד למסורת מימי הביניים והמון טקסטילים יפים.

להמשיך לקרוא מה הבאתי איתי מהים הבאלטי

today I've been you

 

דף מתוך יומן ויזואלי - Worldwork 2014
דף מתוך יומן ויזואלי – Worldwork 2014

 חזרתי מ- Worldwork. חמישה ימים עבדנו באופן אינטנסיבי במליאה של כ- 500 איש, בהנחיית צוות facilitators מתחלף. אחר-הצהרים נפגשנו בקבוצות קטנות להשלים את מה שהתחיל בבוקר, להעמיק, לברר ולנסות למצא פתרונות זמניים. בערב התכנסנו שוב לעוד תהליך קבוצתי של קבוצה נבחרת, מתחלפת.

להמשיך לקרוא today I've been you

על גחליליות ותפילות

סיפור:

לכבוד יום הנישואים ה- 25 שלנו, החלטנו לחגוג בדרך מיוחדת. הפור נפל על כליל, ובה הזדמן לנו ללון בקרון מעץ שהיה ביתם של זוג ישראלי-צרפתי והוביל אותם, רתום לסוס (או חמור, לא בטוחה) כל הדרך מצרפת לירושלים. מסלול המסע מצויר על צד העגלה. היא בית קטנטן ומקסים בתוך מקום עוד יותר יפה, ושמחנו מאד לבלות שם את חופשת יום הנשואין שלנו.

להמשיך לקרוא על גחליליות ותפילות

מחשבות יומיות: חופשה

זמנה של החופשה המשפחתית הגיע. כמה תיכנונים, כמה פנטזיות, כמה ציפיות ומחשבות אנחנו משליכים על הימים האלה…

ואז יש את המציאות. ובמציאות, אני עסוקה בלהיות בת מטפלת ואמא מטפלת ומטפלת כמקצוע (לא באינטנסיביות כרגע, גם זו לטובה). אה, ואיך שכחתי, אמא ומטפלת לכלבה חתול וחתול בחצר. עוד צרכים, מישהו?

ואיך לזכור אותי? ואיך לא להתאכזב אם הכל מתחיל with a bang? ואיך לזכור שהתחלה מצ'וקמקת לא מעידה על ההמשך, שיכול להיות נפלא או נורא בפני עצמו? ומה לעשות שבדיוק השבוע התחילו בבנין שמולנו (20 מטר קו אוירי וקולני) שיפוץ מאסיבי? ואיך לזכור שהחיים הם מה שאני עושה מהם בכל רגע נתון, רעש או לא רעש, כעס ועצבנות ואכזבה או שמחה  וסבלנות וחמלה.

עבודת היומיום: לזכור לנשום, לזכור סבלנות, חמלה ואהבה, לזכור אותי. לזכור שמה שקורה הוא לגמרי בסדר, גם אם הוא לא תענוג גדול ברגע זה.

נו, ומה חדש? 😉