מחשבות יומיות: המעלית הגדולה

לפעמים כל מה שאנחנו צריכים כדי להתמודד בא מבפנים.

המעלית הגדולה היא תמונה שנולדה מתוך חלום. חלמתי אותו לפני כמה ימים ועבדתי עליו עם חברים וכשעבדתי היא באה אלי, ואני נעשיתי היא ועפתי מעלה ובתוכי היה מקום לכולם ולהכל.

משהו בתוכי אמר לי – יש בך כל מה שצריך כדי להכיל את כל מה שקורה. תנוחי. יש מקום לה-כל.ו וגם שלח לי דימוי שאפשר לי לחוש בגוף את המעלית הזו, ואת הגודל האינסופי שלה. קשה מאד לתאר במילים חויות כאלה, בדיוק בגלל זה אנחנו זקוקים לאמנות, לשירה. אבל החוויה של זה היא משמעותית מאד, מגדלת מאד. מרחיבה.

למעלית הגדולה יש כנפיים, והיא עפה. עם כולם בפנים.

(לא מצאתי את האיור הנכון לדימוי הזה. כנראה שרק אני יכולה לצייר או ליצור אותו. אחר-כך)

מחשבות יומיות: כל אישה צריכה

 

מעיין נובע מתוך סלע - מעשה אדם. ריקון, שוויץ.
מעיין נובע מתוך סלע – מעשה אדם. ריקון, שוויץ.

 

קבוצת נשים אוהבת, תומכת ומאתגרת בחייה.

כמנחה של שתי קבוצות כאלה, שאחת מהן מתחילה בקרוב את שנתה החמישית (!) ומבטיחה להמשיך עד הפרישה הסופית, אני ממליצה לכן לבדוק את האפשרות למצא, לארגן או להצטרף לקבוצה כזו.

אנחנו צוחקות, בוכות, עובדות קשה על כל מה שמאתגר בחיינו, מתחבקות, חולקות אוכל, מתכונים ותובנות, נוגעות זו בזו, רבות, לומדות מהחלומות שלנו, חולקות אמנות, קישורים באינטרנט ועוד המון דברים. נשים בקבוצה כזו מגדלות ומגדילות זו את זו. מהוות מראה מאתגרת, אוהבת, משקפת וסולחת זו לזו. לא עושות הנחות, כן מלאות אמפתיה ואהבה.

בעולם שבו השיתוף, הטקסים ורגעי המשמעות לא תמיד זמינים לנו, קבוצה כזו היא סוג של בית שלפעמים מרגיש יותר בטוח ממקומות אחרים. מקום לחזור אליו ולבדוק מולו מה קורה, מה מפריע ולמה, ולגדול. כל הזמן לגדול.

תודה לכולכן.