"הכל זורם" ניוזלטר ספטמבר 2014, ערה"ש תשע"ה

 

א/נשים יקריםות, 
הפסקה בחדשות. מלחמה. כל החדשות כאן היו של פחד, כאב, צער. מכל הצדדים ומכל הכיוונים. רק עכשיו, עם התחלת הסתיו על סימניו המובהקים, מתחילה להתאושש ולחשוב ולהרגיש אותי ואת האחרים.
ימים מתקצרים, חצבים עולים, ראש השנה מתקרב והילדים עלו עוד כיתה. סדר העונות ומקצבן. מרגיע.

להמשיך לקרוא "הכל זורם" ניוזלטר ספטמבר 2014, ערה"ש תשע"ה

שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!

השנה ניתנה לי הזדמנות נהדרת להתנסות במשהו חדש. הוזמנתי לתת פרויקט מיוחד בקליניקת "פורל" למכורים לאלכוהול בשוויץ. המקום חגג לא מכבר 125 (!) שנים לקיומו, ויש לו מסורת ארוכה ומפוארת של התמודדות עם התמכרות לאלכוהול (ארוכה ומפוארת גם היא) בשוויץ.

שנוגלינה, בורק וצטל. (הגרבוב האמצעי מעשה ידי)
שנוגלינה, בורק וצטל. (הגרבוב האמצעי מעשה ידי)

להמשיך לקרוא שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!

יצירתי יומיומי (7)

הפסקה ארוכה ארוכה. החיים התערבו וסדרו לנו שורה של הלוויות ופרידות, מסבתא, מדודה ומדוד רחוק, כולם מאותה משפחה. בלי ספק יותר מידי בת אחת.

מאידך – מי קובע מה זה יותר מידי? יותר מידי זה רק בהשוואה לקו מידה פנימי כלשהו (חברתי א' קוראת לו "הקו המשווה") שאומר משהו כמו "זה לא צריך להיות ככה. זה יותר מידי". אבל זה ככה. היו שלוש הלוויות בשלושה ימים. אלה העובדות. גם הצער, הכאב, התשישות וההלם הם עובדות. תחושתיות. אז לא התווכחנו. ישבנו בשקט, התעצבנו, בישלנו, תמכנו בעצמנו ובאחרים והתעצבנו עוד. ועכשיו יותר קל.

אז חזר לי החשק והצורך ליצור.

ולכבוד שוק שכונתי שיתקיים בחודש הבא כאן ברחובות, יצרתי גרבוב.

קוראים לו ג'ורג', והוא נולד עם חיבה לכתיבה ולשרי. הנה, תראו בעצמכם:

 

שיהיו לנו אחרי-החגים שמחים ושלווים.