שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!

השנה ניתנה לי הזדמנות נהדרת להתנסות במשהו חדש. הוזמנתי לתת פרויקט מיוחד בקליניקת "פורל" למכורים לאלכוהול בשוויץ. המקום חגג לא מכבר 125 (!) שנים לקיומו, ויש לו מסורת ארוכה ומפוארת של התמודדות עם התמכרות לאלכוהול (ארוכה ומפוארת גם היא) בשוויץ.

שנוגלינה, בורק וצטל. (הגרבוב האמצעי מעשה ידי)
שנוגלינה, בורק וצטל. (הגרבוב האמצעי מעשה ידי)

להמשיך לקרוא שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!

על גחליליות ותפילות

סיפור:

לכבוד יום הנישואים ה- 25 שלנו, החלטנו לחגוג בדרך מיוחדת. הפור נפל על כליל, ובה הזדמן לנו ללון בקרון מעץ שהיה ביתם של זוג ישראלי-צרפתי והוביל אותם, רתום לסוס (או חמור, לא בטוחה) כל הדרך מצרפת לירושלים. מסלול המסע מצויר על צד העגלה. היא בית קטנטן ומקסים בתוך מקום עוד יותר יפה, ושמחנו מאד לבלות שם את חופשת יום הנשואין שלנו.

להמשיך לקרוא על גחליליות ותפילות

מחשבות יומיות: המעלית הגדולה

לפעמים כל מה שאנחנו צריכים כדי להתמודד בא מבפנים.

המעלית הגדולה היא תמונה שנולדה מתוך חלום. חלמתי אותו לפני כמה ימים ועבדתי עליו עם חברים וכשעבדתי היא באה אלי, ואני נעשיתי היא ועפתי מעלה ובתוכי היה מקום לכולם ולהכל.

משהו בתוכי אמר לי – יש בך כל מה שצריך כדי להכיל את כל מה שקורה. תנוחי. יש מקום לה-כל.ו וגם שלח לי דימוי שאפשר לי לחוש בגוף את המעלית הזו, ואת הגודל האינסופי שלה. קשה מאד לתאר במילים חויות כאלה, בדיוק בגלל זה אנחנו זקוקים לאמנות, לשירה. אבל החוויה של זה היא משמעותית מאד, מגדלת מאד. מרחיבה.

למעלית הגדולה יש כנפיים, והיא עפה. עם כולם בפנים.

(לא מצאתי את האיור הנכון לדימוי הזה. כנראה שרק אני יכולה לצייר או ליצור אותו. אחר-כך)

מחשבות יומיות: צללים

 

 

בבית. על התקרה ועל הקיר. נעים ומשתנים, יוצרים תמונת חלום. בסיס והשראה לעבודה בבד.

איך מקשרים בין חלימה, התבוננות ויצירה? זה סוד גדול. ולפעמים בכלל לא ברור מה הקשר. ולפעמים קשר ישיר בכלל לא נכון ולא אפשרי.

אז אני מנסה. ואוספת. וחולמת וכותבת ומציירת ורואה הרבה בלוגים של אמנות ברשת. ומנסה להקשיב רוב קשב למה שהבדים אומרים לי.

לפעמים מניחה אותם ולהם לכמה ימים, שבועות, חודשים. עובדת על כמה במקביל, במחזוריות, וגם עושה דברים קטנים על הדרך, כי ג'וד (Jude Hill, כאן למשל) לימדה אותי שהם תמיד ימצאו מקום איפשהו, בבד הנכון,  בזמן הנכון.

ולומדת ממנה (ומאחרות) להאמין למה שקורה בתוכי וצד את תשומת ליבי.

ארנולד מינדל, מורנו, אומר שמה שחסר בעולמנו זה יותר תשומת לב לחלימה. מה שמפלרטט איתנו ואנחנו כמעט לא שמים לב אליו, מהבהב ונעלם, הוא רמז למשהו גדול יותר, ששוכן עמוק בפנים. וחשוב.

שימו לב לפלירטים. להבהובים. לקריצות הקטנות של המחשבות והרגשות. הם מדריכים גדולים עבורנו.

מחשבות יומיות: כל אישה צריכה

 

מעיין נובע מתוך סלע - מעשה אדם. ריקון, שוויץ.
מעיין נובע מתוך סלע – מעשה אדם. ריקון, שוויץ.

 

קבוצת נשים אוהבת, תומכת ומאתגרת בחייה.

כמנחה של שתי קבוצות כאלה, שאחת מהן מתחילה בקרוב את שנתה החמישית (!) ומבטיחה להמשיך עד הפרישה הסופית, אני ממליצה לכן לבדוק את האפשרות למצא, לארגן או להצטרף לקבוצה כזו.

אנחנו צוחקות, בוכות, עובדות קשה על כל מה שמאתגר בחיינו, מתחבקות, חולקות אוכל, מתכונים ותובנות, נוגעות זו בזו, רבות, לומדות מהחלומות שלנו, חולקות אמנות, קישורים באינטרנט ועוד המון דברים. נשים בקבוצה כזו מגדלות ומגדילות זו את זו. מהוות מראה מאתגרת, אוהבת, משקפת וסולחת זו לזו. לא עושות הנחות, כן מלאות אמפתיה ואהבה.

בעולם שבו השיתוף, הטקסים ורגעי המשמעות לא תמיד זמינים לנו, קבוצה כזו היא סוג של בית שלפעמים מרגיש יותר בטוח ממקומות אחרים. מקום לחזור אליו ולבדוק מולו מה קורה, מה מפריע ולמה, ולגדול. כל הזמן לגדול.

תודה לכולכן.

 

ד"ש מהעבודות שלי

כבר מזמן לא שיתפתי תמונות של הבדים שאני עובדת עליהם עכשיו. אז הנה:

"ראיתי ציפור רבת יופי". העבודה מוקדשת לצ'ופ, ששר לציפורים….

"ראיתי ציפור רבת יופי" שלב ראשון של העבודה. היא נוצרה בהשראת ג'וד היל, כמובן, וגם

בהשראת החתול שלי, צ'ופ, ששר לציפורים.

 

 

 

 

להמשיך לקרוא ד"ש מהעבודות שלי

כמה עבודות והתחלות

לפני כמה חודשים התחלתי לתפור, לרקום וליצור בדים קצת יותר ברצינות. בפוסט הזה תיארתי והפניתי לעבודות של ג'וד היל, שאני עוקבת אחריה ולומדת ממנה. (יש לה קורסים אונליין וכבר קניתי ולמדתי שניים מהם. הם כיפיים ומאד מלמדים ומעוררי השראה). להמשיך לקרוא כמה עבודות והתחלות