שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!
השנה ניתנה לי הזדמנות נהדרת להתנסות במשהו חדש. הוזמנתי לתת פרויקט מיוחד בקליניקת "פורל" למכורים לאלכוהול בשוויץ. המקום חגג לא מכבר 125 (!) שנים לקיומו, ויש לו מסורת ארוכה ומפוארת של התמודדות עם התמכרות לאלכוהול (ארוכה ומפוארת גם היא) בשוויץ.
להמשיך לקרוא שבוע פרויקט בקליניקת פורל או: מה לי ולבובות האלה?!
הכל זורם, ניוזלטר פסיכולוגיה תהתליכית יוני 2014
הי ושלום,
ארני מינדל, Worldwork 2014
Worldwork 2014 היה ועבר. היו תהליכים קבוצתיים סופר אינטיסיביים ומרגשים. היה מפגש מחמם לב ומעורר עם חברים וחברות וקולגות אהובותים. היתה עבודה אינטנסיבית וטובה כחלק מצוות המנחים של אחת מהקבוצות הקטנות היומיות. היתה וורשה – יפהפיה, קשה, עצובה ומלאת רוחות רפאים, והיה את ארני, שלימד, הנחה, התגלגל על הרצפה עם הילדים, תמך בכולם והיה משהו בפני עצמו. ארני (מינדל) הוא משהו שקשה להסביר במילים וצריך פשוט לחוות. כמו פודינג.
להמשיך לקרוא הכל זורם, ניוזלטר פסיכולוגיה תהתליכית יוני 2014
וביום השני: The realm of politics – ghosts and roles
הוביל אותנו צוות נהדר:
Bogna Scymkievitz מפולין, Emechi מניו זילנד ופורטלנד, ארה"ב, Vassiliki Katrivanu מיוון, Jennifer Klesky מארה"ב והפיליפינים ו- Gary Reiss מפורטלנד.
להמשיך לקרוא וביום השני: The realm of politics – ghosts and roles
אז מה היה לנו שם –
על גחליליות ותפילות
סיפור:
לכבוד יום הנישואים ה- 25 שלנו, החלטנו לחגוג בדרך מיוחדת. הפור נפל על כליל, ובה הזדמן לנו ללון בקרון מעץ שהיה ביתם של זוג ישראלי-צרפתי והוביל אותם, רתום לסוס (או חמור, לא בטוחה) כל הדרך מצרפת לירושלים. מסלול המסע מצויר על צד העגלה. היא בית קטנטן ומקסים בתוך מקום עוד יותר יפה, ושמחנו מאד לבלות שם את חופשת יום הנשואין שלנו.
הכל זורם, ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית פברואר-מרץ 2014
שלום לכולםן,
לא, זו לא שגיאת הדפסה למעלה. זו בחירה בדרך חדשה לבטא שיוויון בשפה העברית, שיש בה כל-כך הרבה דיכוטומיות שמקשות עלינו לדבר שווה. זה נסיון.
אז מה קורה ומתחדש?
להמשיך לקרוא הכל זורם, ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית פברואר-מרץ 2014
"הכל זורם", ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית ינואר 2014
"הכל זורם" ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית, ספטמבר 2013
כמה מילים על קבוצות עמיתים (המכונות "פיר גרופ" peer group)
לפני כמה דקות אמרתי שלום לחברי הפיר שלי, ואני רוצה לכתוב כאן כמה מילים על החשיבות שיש לקבוצה כזו בחיי.
המון שנים אני לבד בארץ במובן שאני המוסמכת היחידה (עד כה) בפסיכולוגיה תהליכית בישראל. מאד בודד לי לעיתים קרובות, משום שאין לי עם מי לשתף ולהשתתף ישירות בהתלבטויות אישיות ומקצועיות, ושנים שזה חסר לי.
לפני כשנה וחצי נוצרה קבוצת עמיתים בינלאומית שכל מי שרצה יכול היה להצטרף, ואחרי כמה מפגשים – נותרנו שלושה. אני, ועוד שני קולגות שלי מארה"ב. אחד מהם פגשתי כשבא לישראל לסמינר, ואת השני מעולם לא פגשתי לפני כן. במפגשים הראשונים גיששנו קצת, היססנו קצת, ומכיון שלפסיכולוגיה תהליכית יש תרבות מפותחת של עבודה בקבוצות גם עם אנשים שלא מכירים זה את זה – מצאנו את הדרך להתחבר.
מאז אנחנו נפגשים באינטרנט פעם בחודש, ומפנים מקום אחד לשני ולשניה, בכל פעם בהרכב אחר, ומהווים יותר ויותר בית רגשי, מראה מקצועית ו"פרוססית", ועובדים על החלומות שלנו, על הסימפטומים הגופניים שלנו, ועל מטופלים לפעמים.
וזה עונג גדול מאד. ואתגר. והרגשה מאד טובה שיש מקום, מפגש, שבו הדבר המשותף לכולנו היא השפה ואופן ההתבוננות על הדברים, למרות ההבדלים במיקום, ברקע ובתרבות. ההכשרה הדומה שעברנו מהווה בסיס חזק ומחבר שמגשר על ההבלים שיכלו להיות, ואם יש פערים, או עולים קונפליקטים, אנחנו יודעים איך לעזור ולסייע לקונפליקט ולצדדים המעורבים בו ללכת עמוק יותר לתוכו וללמוד ממנו משהו חדש.
אנחנו שלושה, וזה מבנה יציב ויעיל לעבודה. יש אפשרות ל- facilitation כשיש צורך. לפעמים שניים עובדים והשלישי מתבונן, לפעמים עובדים לסירוגין, וזה שמציג זוכה לידע ולתובנות ולהתבוננות של שניים במקביל.
הדבר היחיד שמתסכל אותי בשלב זה האו שאי אפשר לגעת ולחבק דרך האינטרנט. 🙁
מומלץ ביותר, מעשיר ומפנק.
חג שמח!!