רוח ערבית, ימים מתקצרים וחצבים

דרך היינות הלבנים באלזססתיו. כמו כל שנה בסתיו.
מוזר, העניין הזה של העונות. בהתחלפן.
מה כבר המשמעות של משהו שחוזר כל שנה, אותן תופעות, אותן תמונות, אותן תחושות?
כל שנה בסתיו. כל שנה בחגים. כל שנה באביב, בקיץ.
אבל אנחנו לא אותו דבר כל שנה בסתיו, באביב בקיץ. או שכן?
אם הרגע הזה הוא כל מה שיש באמת, איזו משמעות יש לכך שהרגע הזה יש בו סימני סתיו?


אבל בכל זאת אני שמחה לראות את סימני הסתיו ולחוש את רוח הערב וקרירות לפנות-בוקר, ואת ציוצי הירגזים שחזרו ולראות את החצבים.
אז מה הקשר ביניהם?
מי מהם זה אני? (משהו על האמת היחסית והאמת המוחלטת עולה בי….)

משהו על געגועים.
איש אהוב נסע רחוק. לא הרבה, רק כמה ימים. נסע, לא נעלם, לא מת. אני מתגעגעת. אני חסרה אותו. אני מרגישה כאילו אני הולכת על רגל אחת. אני חרדה מהגעגועים האלה. כי מה יהיה אם….? משהו בתוכי אומר שאסור לאהוב כל-כך הרבה, להיות רגילה, להיות כל-כך מחוברת. ויחד עם זאת, שמחה גדולה בתוכי שאני מרגישה את כל זה. שאהבה מורכבת גם משמחה, גם מחרדה, גם מכאב, גם מאקסטזה. שאהבה גדולה מכילה בתוכה כאב מאד גדול, שאני בשום אופן לא רוצה להרגיש, ויודעת שיבוא יום אחד. כי הרי שומדבר לא שאר כפי שהוא. הכל משתנה, נגמר, מת, נולד, צומח, משתנה. אז אני עם הגעגועים ועם שמחת הפגישה המתקרבת, ועם ידיעת החרדה גם.

משהו על שינויים.
איך אפשר לדעת שהשתנינו? הרי קשה נורא לראות את עצמנו מבפנים. והרבה ממה שאומרים לנו עלינו מבחוץ הוא השלכות תלויות רגע ומצב רוח. אז איך אפשר לדעת? לאחרונה נפגשת עם ידיד מבית הספר היסודי. מלבד שמחת הפגישות והגילוי מחדש, החלק הכי מוזר ומבלבל במפגש המחודש הוא לשמוע עד כמה לא השתניתי. שחלקים שחשבתי שנולדו בי מאוחר, אחרי טיפול, במהלך הלימודים, עם העבודה הפנימית של השנים, בעצם היו שם כבר בבי"ס יסודי. כך הוא זוכר אותי. בגלל זה (בין השאר) הוא זוכר אותי. והוא רואה את אותם דברים גם היום. מוזר, לא? אז מה זה שעשיתי כל השנים האלה? מה זה שהתגלה יותר ויותר? מה זו האינדיבידואציה הזו שכולנו עוברים? אולי רק קילוף קליפות מתמיד…

ובחזרה לסתיו.
אז מה זה שאני רואה ושמחה לקראתו כלשנה בסתיו? משהו של הרגע הזה? גם. משהו של השנים שעברו וההבנות המעמיקות על חילופי הזמן? גם. משהו על כוחם של הסימנים לקיים בתוכי שתי צורות קיום בעת ובעונה אחת? גם.
רואים שאני מתרגמת טקסט על פיזיקה קוואנטית, לא?

שתהיה שנה טובה, מלאת אהבה, רוך, חמלה, בריאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *