מחשבות יומיות: חרדות ומה אני עושה איתן

חרדה. מאד.

כמו גלים בים, גל של לחץ מקרב, עולה, מציף, מרטיב הכל, ונסוג.

כל כמה זמן – גל. לפעמים אני מרגישה אותו עולה בבטן, לגרון ולראש. לפעמים אני רק מזהה אחרי. אחרי הנפילה במצברוח, אחרי ההתפרצות, אחרי שבכיתי.

כשאני מזהה אותו בזמן, הנה כמה דברים שעוזרים. לי.

פמה צ'דרון: "drop the story line and just feel what you're feeling". לוותר על התוכן, כאן ועכשיו, ולעבור להתמקד בגוף ובמה שקורה בתוכו. להרגיש את מה שמרגישה. כאב, פחד, חרדה, מתח, כעס. כל הרגשות והתחושות בסדר.

"קחי צעד אחורה ותתבונני, מה קורה לך עכשיו?" (meta-position)

נשימת בטן. מניחה את היד על הבטן מתחת לטבור ונושמת לתוכה. נושפת לאט. 3 פעמים.

מטיך נהאת טאן: שאיפה – I  am, נשיפה – peace. סוג של מנטרה והתמקדות בנשימה יחד.

"חמלה. זוכרת?"

משהו בסוף תמיד עוזר. מעט או הרבה.

3 תגובות בנושא “מחשבות יומיות: חרדות ומה אני עושה איתן”

  1. אני שולחת את עצמי למקום הבטוח. מתחילה עם זה. אחר כך לפעמים צופה מלמעלה על עצמי ובודקת מה יש שם עוד. ולפעמים מזמינה את היועץ הפנימי ( היום זה היה גנדי) ומבררת אם יש לו עצה לתת לי.

    1. איזה יופי! אני מאד אוהבת את גנדי, בעיקר את סיפור הסוכר שלו, ובכלל.
      יחד יש לנו ארסנל בכלל לא רע של כלים, את לא חושבת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *