תגית: עונות

יש דברים, בעיקר פנימיים, שאני נתקלת בהם (כמו בקיר? כזה – בום!! מה זה?! אה, זה אתה…) שוב ושוב ושוב. לא חשוב כמה עבודה פנימית, טכניקות זכרון ומודעות או מדיטציה עשיתי עליהם.

כל פעם מחדש.

לבד. אני צריכה יותר לבד ממה שהחלק האימהי/מיינסטרים/חברתי שלי חושב שאני צריכה לרצות. אז כל פעם מחדש, אחרי יום או יומיים מרוכזים של משפחה, אני קמה בבוקר במצב-רוח מוזר, שלוקח לי זמן (ועל זה עוד בהמשך) להבין שפירושו – את צריכה להיות היום לבד. שילחי את כולם לדרכם ותשארי בבית. וכשהמסקנה הזו מצליחה סוף סוף לעבור את כל המחסומים והספים בדרך ולהגיע למודעות שלי – פתאום יש התבהרות, קלילות והבנה.

להמשיך לקרוא כל פעם מחדש

כלומר, עוד לא ממש סוף הקיץ. עוד יהיה חם מספיק לקלל, עוד נקבל הרבה אזהרות התייבשות, ועוד נזיע קשות עד שיהיה באמת נעים.

ובכל זאת….

ירדו עלינו כמה טיפות מים הבוקר. מהשמים. ויש עננים שמסתירים פה ושם את השמש. והלילות קרירים, והפיקה נחוצה, ויש אומרים שהחצבים כבר פורחים (עוד לא ראיתי במו עיני), והחסידות כבר התחילו להגיע.

וגם הירגזים. הציוץ המיוחד שלהם מוקדם בבוקר כבר מעיר אותי ומזכיר לי את האביב בשוייץ (שם הם סמני האביב).

והחופש הגדול נגמר, ועוד שנת לימודים מתחילה, בהתרגשות רבה, בהתבגרות מסויימת, בסדר ובתקוות רבות לשנה טובה, מחכימה, קלה, נעימה, מאתגרת, מבגרת, לי ולכולנו.

 

ברוך הבא, סתיו!