את העבודה שאני קוראת לה (שם זמני) Multi Raven:


 אז החמוד הזה התחיל כמחשבה על מגנט – עוד וריאציה על רקמה מודבקת למגנט כמו פה, אבל אז הוא נהיה חמוד מידי, והחלטתי לשמור אותו לעבודה עתידית.
אז החמוד הזה התחיל כמחשבה על מגנט – עוד וריאציה על רקמה מודבקת למגנט כמו פה, אבל אז הוא נהיה חמוד מידי, והחלטתי לשמור אותו לעבודה עתידית.
חומרים: בדים ממוחזרים, ציור בעט-מכחול ורקמה.
ומחשבה על יצירתיות: אני חושבת שאנחנו נוטים לחשוב שיצירתיות זה משהו ש"נוחת" עלינו מאיזה מקום, או נובע מבפנים. אני שמחה לגלות שיש לה גם פן שהוא כמו תרגול של שריר, אם מחליטים – הוא פועל. וזו תגלית חדשה בשבילי. אני יודעת שיש הרבה סופרים שכותבים שהם יושבים לשולחן וכותבים יומיום משעה כזו עד שעה כזו, ולא מחכים להשראה שתבוא. אני יכולה להבין את זה יותר עכשיו. וגם ההשראה חשובה.
אני מחכה ליצירה הראשונה בסדרה הזו שתגיע מתוך חלום.
לפני כמה חודשים התחלתי לתפור, לרקום וליצור בדים קצת יותר ברצינות. בפוסט הזה תיארתי והפניתי לעבודות של ג'וד היל, שאני עוקבת אחריה ולומדת ממנה. (יש לה קורסים אונליין וכבר קניתי ולמדתי שניים מהם. הם כיפיים ומאד מלמדים ומעוררי השראה). להמשיך לקרוא כמה עבודות והתחלות
לפני שנה בערך, גיליתי בשיטוטי ברשת בעקבות העוסקות ברקמה, טקסטיל ואמנות את ג'וד היל, שהפכה לסוג של מורה ומורה רוחנית עבורי, מרחוק. קשה לי לתאר כמה השראה, שאלות, מחשבות ובעיקר השראה וחשק לעשיה הבלוג שלה על סעיפיו, קישוריו והתמונות שבו נתנו לי בשנה האחרונה.
אז לא אכביר במלים, ורק אפנה ואפנה ואפנה.