What if…

What if….

זו קטגוריה שלמה של שאלות ופוסטים בבלוג של מורתי (אחת מהם) ג'וד היל. היא עושה את העבודה הפנימית והרוחנית שלה באמצעות תפירה, רקמה ועבודה בבד, אז השאלות הללו הן חלק מהעבודה.

אני רוצה לקחת את ה"מה אם…" לעוד מקומות, ואולי כמוטו לשנה החדשה.

– מה אם אני אכתוב פוסט בלי לדעת מה אני באמת רוצה לכתוב. ורק אלך אחרי מה שיתפוס אותי, יפתה אותי וימשוך אותי אחריו? מה אם אני לא אצנזר בכלל? לא אחשוב איך יהיה ומה יהיה ובטח לא מה "נכון"?

– מה אם אני אהיה יותר כזאת עם אנשים? משפחה. תלמידים. מטופלים.

– מה אם לא יאהבו אותי בגלל זה? (זה ה"מה אם" הכי גדול בחיים הפנימיים שלי. אולי לא הכי גדול. אבל מאד דומיננטי. אז לא יאהבו אותי לרגע או שנה. אז מה? אז לא יבואו יותר לטיפול. אז מה? אז לא תהיה פרנסה. אז יקרה משהו אחר. אז תקרה עבודה פנימית. זה מה)

– מה אם לא אדע יותר לאן אני הולכת ומה אני עושה? וגם לא אחפש כל הזמן דרכים לדעת? וגם לא אשקיע ב"קשרים הנכונים" ובדברים ש"צריך לעשות"?

ברור לי שכל "מה אם" כזה הוא חרדה בפני עצמו. וחרדות הן שם. עד שעוברים אותן. עד שעושים מה שחרדים ממנו, ורואים מה קורה. וממשיכים הלאה. חיה כספי אומרת: כל פנטזיה מינית ממומשת היא גם פחד שעברנו דרכו. מחשבה מאד מעניינת (ומעוררת).

– ומה אם השנה אני אחליט להפסיק לגמרי לבקר את עצמי, להטיל בי ספק  ולהרהר אחרי עצמי והחלטותי. וואו. איזו מחשבה.

Good luck!

 

4 תגובות בנושא “What if…”

  1. הי מכל יקרה
    כל חיי נתתי לאינטואיציות להובילני ומעולם לא התחרטתי. כך כאשר כנסתי להריון והחלטתי להתחתן עם האיש לו הריתי – עד היום הוא אהבת חיי האחת והיחידה. כך כאשר עזבתי קבוץ עם ילד, ללא מקצוע, ללא כסף ללא ביטחון כלכלי ממין כלשהו. כך כאשר החלטתי ללמוד מקצוע כשאני כבר אם לשניים. כך כאשר בחרתי לחיות במקום שרבים עזבוהו ועמדו בו דירות רפאים עקב פריצתה של האינטיפדה. כך גם כאשר החלטתי אחרי סיום תוואר שני ללמוד משהו לנפשי ונשמת י והגעתי אלייך ללמוד פסיכולוגיה תהליכית. מעולם האינטואיציה לא הכזיבה אותי.אז אני מצטרפת לאיחולייך לעצמך. העיזי. הקשיבי לקול הפנימי יותר מלקולות שמסביב.האמיני שיש מי שמכוון ושולח סימנים ופשוט למדי לאהוב את עצמך כפי שאת. אני מזמן אוהבת אותך בדיוק כמו שאת.
    חיבוק ענק.
    יונת-סלע למד

  2. הי מכל יקרה
    כל חיי נתתי לאינטואיציות להובילני ומעולם לא התחרטתי. כך כאשר כנסתי להריון והחלטתי להתחתן עם האיש לו הריתי – עד היום הוא אהבת חיי האחת והיחידה. כך כאשר עזבתי קבוץ עם ילד, ללא מקצוע, ללא כסף ללא ביטחון כלכלי ממין כלשהו. כך כאשר החלטתי ללמוד מקצוע כשאני כבר אם לשניים. כך כאשר בחרתי לחיות במקום שרבים עזבוהו ועמדו בו דירות רפאים עקב פריצתה של האינטיפדה. כך גם כאשר החלטתי אחרי סיום תוואר שני ללמוד משהו לנפשי ונשמת י והגעתי אלייך ללמוד פסיכולוגיה תהליכית. מעולם האינטואיציה לא הכזיבה אותי.אז אני מצטרפת לאיחולייך לעצמך. העיזי. הקשיבי לקול הפנימי יותר מלקולות שמסביב.האמיני שיש מי שמכוון ושולח סימנים ופשוט למדי לאהוב את עצמך כפי שאת. אני מזמן אוהבת אותך בדיוק כמו שאת.
    חיבוק ענק.
    יונת-סלע למד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *