מחשבות יומיות: צללים

 

 

בבית. על התקרה ועל הקיר. נעים ומשתנים, יוצרים תמונת חלום. בסיס והשראה לעבודה בבד.

איך מקשרים בין חלימה, התבוננות ויצירה? זה סוד גדול. ולפעמים בכלל לא ברור מה הקשר. ולפעמים קשר ישיר בכלל לא נכון ולא אפשרי.

אז אני מנסה. ואוספת. וחולמת וכותבת ומציירת ורואה הרבה בלוגים של אמנות ברשת. ומנסה להקשיב רוב קשב למה שהבדים אומרים לי.

לפעמים מניחה אותם ולהם לכמה ימים, שבועות, חודשים. עובדת על כמה במקביל, במחזוריות, וגם עושה דברים קטנים על הדרך, כי ג'וד (Jude Hill, כאן למשל) לימדה אותי שהם תמיד ימצאו מקום איפשהו, בבד הנכון,  בזמן הנכון.

ולומדת ממנה (ומאחרות) להאמין למה שקורה בתוכי וצד את תשומת ליבי.

ארנולד מינדל, מורנו, אומר שמה שחסר בעולמנו זה יותר תשומת לב לחלימה. מה שמפלרטט איתנו ואנחנו כמעט לא שמים לב אליו, מהבהב ונעלם, הוא רמז למשהו גדול יותר, ששוכן עמוק בפנים. וחשוב.

שימו לב לפלירטים. להבהובים. לקריצות הקטנות של המחשבות והרגשות. הם מדריכים גדולים עבורנו.

כמה עבודות והתחלות

לפני כמה חודשים התחלתי לתפור, לרקום וליצור בדים קצת יותר ברצינות. בפוסט הזה תיארתי והפניתי לעבודות של ג'וד היל, שאני עוקבת אחריה ולומדת ממנה. (יש לה קורסים אונליין וכבר קניתי ולמדתי שניים מהם. הם כיפיים ומאד מלמדים ומעוררי השראה). להמשיך לקרוא כמה עבודות והתחלות

ג'וד היל ו- spirit cloth

לפני שנה בערך, גיליתי בשיטוטי ברשת בעקבות העוסקות ברקמה, טקסטיל ואמנות את ג'וד היל, שהפכה לסוג של מורה ומורה רוחנית עבורי, מרחוק. קשה לי לתאר כמה השראה, שאלות, מחשבות ובעיקר השראה וחשק לעשיה הבלוג שלה על סעיפיו, קישוריו והתמונות שבו נתנו לי בשנה האחרונה.

אז לא אכביר במלים, ורק אפנה ואפנה ואפנה.

להמשיך לקרוא ג'וד היל ו- spirit cloth