today I've been you
חזרתי מ- Worldwork. חמישה ימים עבדנו באופן אינטנסיבי במליאה של כ- 500 איש, בהנחיית צוות facilitators מתחלף. אחר-הצהרים נפגשנו בקבוצות קטנות להשלים את מה שהתחיל בבוקר, להעמיק, לברר ולנסות למצא פתרונות זמניים. בערב התכנסנו שוב לעוד תהליך קבוצתי של קבוצה נבחרת, מתחלפת.
מרית בן ישראל (שוב) וגם אורית גידלי
הבוקר שכבתי במיטה ושאלתי את עצמי לאן הלכה ההשראה. לכתוב, לרקום, בכלל?
על גחליליות ותפילות
סיפור:
לכבוד יום הנישואים ה- 25 שלנו, החלטנו לחגוג בדרך מיוחדת. הפור נפל על כליל, ובה הזדמן לנו ללון בקרון מעץ שהיה ביתם של זוג ישראלי-צרפתי והוביל אותם, רתום לסוס (או חמור, לא בטוחה) כל הדרך מצרפת לירושלים. מסלול המסע מצויר על צד העגלה. היא בית קטנטן ומקסים בתוך מקום עוד יותר יפה, ושמחנו מאד לבלות שם את חופשת יום הנשואין שלנו.
הכל זורם, ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית פברואר-מרץ 2014
שלום לכולםן,
לא, זו לא שגיאת הדפסה למעלה. זו בחירה בדרך חדשה לבטא שיוויון בשפה העברית, שיש בה כל-כך הרבה דיכוטומיות שמקשות עלינו לדבר שווה. זה נסיון.
אז מה קורה ומתחדש?
להמשיך לקרוא הכל זורם, ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית פברואר-מרץ 2014
"הכל זורם", ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית ינואר 2014
שלום לכולם,
כבר 2014. אריאל שרון נפטר היום אחרי 8 שנים ארוכות בקומה. אני מקווה שמישהו דאג לשאול אותו אם הוא רוצה להמשיך לחיות. כי הכלים שיש לנו לעבודה עם מצבי קומה מאפשרים לנו לבדוק עם האנשים שנמצאים במצבי-תודעה מרוחקים אם הם רוצים לצאת מהם, אם הם רוצים לחיות או לא, ובכלל להבין יותר מה קורה איתם.
באופן אישי לא אהבתי אותו מעולם, והוא לא סבא חביב בעיני. הוא אחראי להרבה מאד מוות, בחלקו מיותר, בהיסטוריה שלנו. קצת תזכורות (למי שרוצה) יש כאן.
"הכל זורם" ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית דצמבר 2013
שלום לכולם,
מעברים. מקיץ לחורף, מעייפות לאנרגיה לעייפות, משמחה לייאוש, מחם לקר, לחם ולקר שוב. כל הזמן. כלום לא עומד במקום ונשאר נוח (פיזית ואחרת) לתמיד. זה מייאש? זה מפחיד? זה משמח? נייטראלי? לי אישית זה לא פשוט. החודשים האחרונים מזמנים לי התמודדות לא פשוטה עם זקנה, עם מוגבלות, עם מוות, עם impermanence. ואני מוצאת את עצמי מתייאשת, עייפה, מדוכאת, חסרת אנרגיה, וגם, פה ושם שוב ושוב שמחה, בשלום עם מה שקורה.
אז הנה מה שקורה עכשיו:
באוקטובר סיימו את בחינות הגמר שלהם 9 המוסמכים הראשונים של פסיכולוגיה תהליכית שלמדו והוסמכו בישראל. מזל טוב ודרך צלחה לענת שיינמן, ענת לרנר, ליעד פז, דני לואיס, דורית דרורי, אירנה מרקוס, נועה סילברמן, רחל מאורי ופרימה אלבז-לוביש!
ובנובמבר התקיים כנס "הקולות בתוכנו" שבו הרצה דני לואיס על שמיעת קולות. לקליפ של ההרצאה (לצערי רק חלק ממנה הוקלט 🙁 ) הקליקו כאן
Worldwork 2014 מתקרב בצעדי ענק. אני אהיה שם, כחלק מהצוות. זוהי הזדמנות מיוחדת לחוות את העבודה הקהילתית-חברתית של הקהילה הבינלאומית שלנו. אם יש לכםן עניין להשתתף, מהרו להירשם.
שימו לב גם לכך שיומיים לפני הסמינר יתקיים סמינר מיוחד עם ארני ואיימי מינדל, בוורשה. הסמינר הזה אינו קשור ל Worldwork עצמו, אך זוהי הזדמנות מצויינת לחוות את מייסד הגישה ובת זוגו בדרכם המיוחדת.
פתחתי קבוצה מיוחדת לעדכונים לגבי פסיכולוגיה תהליכית בארץ ובעולם, ואתםן מוזמנותים מאד להצטרף אליה ולצרף מתענייניםות נוספים. הנה כאן
ואחרון אחרון חביב – מנת השראה גדולה במיוחד – לאנשים שאוהבים חיות. מומלץ ביותר! כאן
חורף חם ונעים שיהיה!
מיכל
"הכל זורם", ניוזלטר פסיכולוגיה תהליכית, אוקטובר 2013
סתיו קריר לכולם,
איזה כיף שהתחיל הסתיו. האור והשמיים מצטללים, האויר מתקרר, והאזניים של סוזי (הכלבה שלנו) הצמיחו את הציצות החורפיות שלה. (זה מחמם?)
החגים עברו. אנחנו היינו ביותר מידי הלוויות בשביל עונת חגים אחת. אבל ככה זה בחיים. זה לא מתפזר איך שאנחנו רוצים. שמחה להגיע ל"אחרי החגים".
ומה באמתחנו?
שני כנסים מעניינים ביותר – האחד בהשתתפות דני לואיס, תלמיד פסיכולוגיה תהליכית מתקדם, והשני בהשתתפותי.
"הקולות בתוכנו" – הכנס הארצי הראשון בנושא סכיזופרניה למתמודדים בני משפחה ומטפלים
דני לואיס ידבר בכנס על גישות טיפול ותמיכה המתייחסות לשמיעת קולות (כמו גם הזיות חושיות אחרות ואמונות יוצאות דופן) כאל חוויה אנושית לגיטימית עם משמעויות והקשרים פנים-אישיים, חברתיים וטרנספרסונליים. ההרצאה באה לקדם אפשרות לקבלה והתמודדות מיטיבה עם שונות נפשית מעבר לעמדות הרפואיות והחברתיות המקובלות.
הכנס יתקיים ביום ג', ה- 22/10/13 בבית ציוני אמריקה בתלאביב. להרשמה ופרטים נוספים הקליקו כאן
הכנס השני הוא כנס הליווי והתמיכה הרוחנית השנתי העשירי שמאורגן ע"י עמותת "מעגן-תשקופת" בירושלים, ובו ארצה עלעבודה עם מצבי קומה (תרדמת). הכנס יתקיים בימים ג'-ד', 5-6/11/13, במלון נווה-אילן בהרי ירושלים. (ההרצאה שלי תתקיים ביום ג' ב- 14:15). לפרטים נוספים והרשמה הקליקו כאן
קבוצת הנשים הירושלמית השניה בהנחייתי פותחת את שעריה למשתתפות חדשות. הקבוצה נפגשת בימי ב' בערב פעם בשלושה שבועות, בארנונה בירושלים.
הקבוצה תהיה מקום בטוח לעבוד ולהתמקד במה שמעסיק אותנו בחיים, באמצעות הכלים של הפסיכולוגיה התהליכית. בכל פגישה נתמקד באחת או יותר מן המשתתפות, נתרגל עבודה פנימית ונקיים דיונים ועבודה קבוצתיים. ההצטרפות אינה מצריכה ידע או תרגול מוקדם. רק רצון וסקרנות לגבי המתרחש בתוכנו, בגוף שלנו ובחלומות.
להרשמה ולפרטים נוספים אתן מוזמנות לפנות אלי: eymich at gmail dot com או 050-7425327
ולסיום, משהו עבור אוהבי כדור-הארץ והמודעות הסביבתית. הסרטון הזה (כאן בקישור) הוא המשך לסרטון הגאוני The Story of Stuff (שמסביר בצורה גאונית ופשוטה למה ואיך הצריכה המתגברת שלנו של חפצים מזיקה לכולנו). בסרטון ההמשך מדברים על פתרונות.
תהנו!
שיהיה לנו סתיו קריר ונעים,
מיכל
יצירתי יומיומי (7)
הפסקה ארוכה ארוכה. החיים התערבו וסדרו לנו שורה של הלוויות ופרידות, מסבתא, מדודה ומדוד רחוק, כולם מאותה משפחה. בלי ספק יותר מידי בת אחת.
מאידך – מי קובע מה זה יותר מידי? יותר מידי זה רק בהשוואה לקו מידה פנימי כלשהו (חברתי א' קוראת לו "הקו המשווה") שאומר משהו כמו "זה לא צריך להיות ככה. זה יותר מידי". אבל זה ככה. היו שלוש הלוויות בשלושה ימים. אלה העובדות. גם הצער, הכאב, התשישות וההלם הם עובדות. תחושתיות. אז לא התווכחנו. ישבנו בשקט, התעצבנו, בישלנו, תמכנו בעצמנו ובאחרים והתעצבנו עוד. ועכשיו יותר קל.
אז חזר לי החשק והצורך ליצור.
ולכבוד שוק שכונתי שיתקיים בחודש הבא כאן ברחובות, יצרתי גרבוב.
קוראים לו ג'ורג', והוא נולד עם חיבה לכתיבה ולשרי. הנה, תראו בעצמכם:
שיהיו לנו אחרי-החגים שמחים ושלווים.
יצירתי יומיומי (6)
אז החמוד הזה התחיל כמחשבה על מגנט – עוד וריאציה על רקמה מודבקת למגנט כמו פה, אבל אז הוא נהיה חמוד מידי, והחלטתי לשמור אותו לעבודה עתידית.
חומרים: בדים ממוחזרים, ציור בעט-מכחול ורקמה.
ומחשבה על יצירתיות: אני חושבת שאנחנו נוטים לחשוב שיצירתיות זה משהו ש"נוחת" עלינו מאיזה מקום, או נובע מבפנים. אני שמחה לגלות שיש לה גם פן שהוא כמו תרגול של שריר, אם מחליטים – הוא פועל. וזו תגלית חדשה בשבילי. אני יודעת שיש הרבה סופרים שכותבים שהם יושבים לשולחן וכותבים יומיום משעה כזו עד שעה כזו, ולא מחכים להשראה שתבוא. אני יכולה להבין את זה יותר עכשיו. וגם ההשראה חשובה.
אני מחכה ליצירה הראשונה בסדרה הזו שתגיע מתוך חלום.